האם תמיד יש תרבות ארגונית?

"פה אין תרבות ארגונית" אמרה לנו המנהלת הבכירה החדשה בארגון.

נכנסנו לשיחת הכרות אצלה במשרד. היא חדשה ואנחנו נמצאות שם כבר כמעט שנה, והאמירה הזאת קצת הקפיצה אותנו - יש פה טעות בהבנה. "אין דבר כזה שאין תרבות ארגונית. גם פה יש תרבות ארגונית". ענינו. "זו תרבות ארגונית מאתגרת לאור מטרות הארגון, לא מקדמת, לא כל כך סטנדרטית, אבל אין דבר כזה שאין תרבות ארגונית".

אז נעשה קצת סדר. ממש בקצרה.

למה התכוון המשורר כשדיבר על התרבות הארגונית?

תרבות ארגונית היא כל מה שקורה בין האנשים בארגון ומשפיע על העשייה בו, על מידת הפרודוקטיביות, על שביעות רצון העובדים וכמובן על הצלחת הארגון. קיימת הנחת יסוד רווחת, שרק כשהארגון מתנהל על פי כללי הנימוס המקובלים, ויש אוירה מקדמת, תומכת, מכילה ונעימה, אז קיימת תרבות ארגונית. אבל יש המון סוגים של תרבות ארגונית, גם כאלו פחות טובים, לדוגמא תרבות של כיבויי שריפות, תרבות של 'כאן ועכשיו', תרבות של טאטוא מתחת לשטיח, תרבות של רמיסה במעלה הסולם, תרבות של צעקות, חוסר לויאליות לארגון, תרבות של הסתרה וכו'.

גם אם התרבות הארגונית היא שלילית, היא עדיין קיימת.

אז שוחחנו עוד קצת עם המנהלת והסכמנו שאכן קיימת בארגון תרבות ארגונית, אולם כזו שאינה נעימה וגם אינה מיטבית לארגון ולעובדיו. התרבות הזאת אינה תומכת בערכים עליהם המנהלים הבכירים מצהירים, והיא פוגעת ביכולת של הארגון להשיג את מטרותיו. התרבות הזו צריכה שינוי מהותי. ושינויים זה קשה ומאתגר, אבל היי, בשביל זה אנחנו פה 😊