מה כן. ככה פשוט

להסתכל מה כן לעשות קדימה ולא להשאר במה שעכשיו לא תקין.

לקבל אישורי בניה זה אתגר רציני במחוזותינו.

באחד בימים של התהליך הארוך מנשוא נדרשתי לעזרתו של בעל מקצוע מסוים, שאמור היה אולי לסייע לי בתהליכי אישורים להם המתנתי במשך חודשים ארוכים.

שיחה ראשונה, מעולם לא נפגשנו. ואנחנו בטלפון. כל פתיחת השיחה מלאה נזיפות (אני הננזפת, כן?). נזיפות מצדו על דברים שבשלב הזה אין לי כל יכולת לשנות:

"את יודעת שכמו שזה מתוכנן תצטרכי לשלם הרבה מאוד כסף"?

(אני): "אה, אז לבטל את הפרויקט? לתכנן אותו מחדש עכשיו (כשאני כמעט בישורת האחרונה)? לצמצם ולהוריד חדרים של ילדים כדי שלא אשלם?" כך זה המשיך עם עוד כמה משפטים, בהם האדם הזה, שלא פגשתי מעולם, ונשכר כדי לסייע לי לקדם את הטיפול בתיק שלי בבירוקרטיה הישראלית המייגעת, נוזף בי ומבהיר לי כמה מצבי בעייתי, על דברים שאין לי שום יכולת לשנות.

אז שאלתי בפשטות – תגיד לי, מה אני "כן" יכולה לעשות עכשיו כדי לקדם את התהליך אל עבר ההיתר הנכסף?

אל תגיד לי מה לא ואל תראה לי בשלב הזה את מה ששלילי, אם אין לי כל דרך לשנות את זה.

זה מייאש אותי ולא מקדם אותי.

כמה פעמים העובדים שלנו חווים את אותו הדבר? ננזפים על דברים שלא תמיד יש בידם לשנות (והמנהלים יודעים זאת). ואז במקום להיות בשיא העשייה כדי לקדם את הדברים, הם מאבדים קצת מוטיבציה לעשות, והכל זז הרבה יותר לאט?

הגישה להתמקד במה כן, נכונה לגבי הנחיות שאנו נותנים לעובדים שלנו, או אפילו לקולגות. דברו והשקיעו את האנרגיה במה שכן ניתן לעשות, ואיך אפשר להסתכל קדימה. ההתעסקות במה "שלא" פשוט סוגרת את הצד השני, שלרוב מרגיש חסר אונים מול מצב שאין בידיו לשנות, ומכניס אותו לרוב אף למגננה (עם מיליוני הסברים למה הוא עשה את הדברים כמו שעשה, ולמה אי אפשר לעשות אחרת).

התוצאה היא שבמקום לנוע לפעולה, אנו נתקעים במקום. חבל.

כשרוצים להתקדם בפרויקט, ומה שנעשה כבר לא ניתן לשינוי, ניתן רק להתקדם עם הנתונים הקיימים, צריך לזכור להנחות ולהתמקד במה שכן ניתן לעשות כרגע.

זה בסדר ואפילו הכרחי לחשוב על דברים שנעשו בצורה שגויה בעבר, לנתח אותם על מנת ללמוד לעתיד כיצד להשתפר, אבל יש זמן ועת לכל דבר. בהמשך בהחלט נכון ורצוי לארגון לבדוק מה נעשה בעבר שהביא לתוצאות ביניים לא מיטביות והאם ניתן היה לשנות חלק מהצעדים שננקטו, על מנת לוודא שפרויקטים עתידיים יתקלו בפחות מהמורות.

אבל ברגע הקריטי, תתמקדו במה כן. ככה פשוט.