הכי קל זה לשים פלסטר

מכירים את הסרט "החתונה היוונית שלי"? לאבא היווני בסרט (מייקל קונסטנטין) יש קטע עם חומר לניקוי חלונות. Windex. זה הפתרון שלו לכל בעיה. הוא מרסס עם החומר, וכל מכאוב נפתר.

ככה הילדים שלי (בטח לא רק שלי) היו עם פלסטרים. יש פצע – פלסטר. יש עקיצה – פלסטר. שפשוף – פלסטר, כאב באצבע – הבנתם את הפרינציפ. פלסטר. זה היה נהדר. יכולנו לשלוף אותו בכל פעם שעלה איזה קושי בלתי מוסבר. אפילו סתם בכי של עייפות "אולי אתה רוצה פלסטר?? זה יעזור לך?" הם היו מהנהנים בראשם, עם עיניים דומעות, שמנו פלסטר, ובכך פתרנו חלק גדול מהבעיות.

נו, אז איפה ה"אבל" תשאלו? הרי חייב לבוא אחד כזה. לשם מה התכנסנו כאן? כדי לשמוע על נפלאות הפלסטר?

אז ככה.

זה אולי יפתיע, אבל יש בעיות שפלסטר לא יצליח לפתור. גם לא המקושט ביותר. לא כאב גרון שנובע מחיידק, או זיהומיים חיידקיים אחרים, שנסתרים מעינינו, אבל נותנים את אותותם בגופינו. מה כן תשאלו?

כדי לדעת את התשובה, צריך להבין קודם מה הבעיה. אין זה משנה באיזו אסכולת טיפול נבחר, מסורתית, הוליסטית, רוחנית- כולן יסכימו על דבר אחד – לפני הטיפול צריך להבין את בעית השורש. ולא את הכל אפשר לפתור עם פלסטר.

ובארגונים – בדיוק אותו הדבר. אחד האתגרים בעולם הארגונים הוא להצליח לראות שפעמים רבות הפתרונות שנותן הארגון לבעיות שצצות, הם בבחינת כיבוי שריפה, או פלסטר, בלי בכלל להבין שאולי הפתרון לא עוזר, ובלי בדיקה יסודית מה שורש הבעיה.

אם נהיה כנים - לא פשוט להבין את הדברים האלו לבד. לא לאבחן, ולא למצוא פתרון. אחד האתגרים של היועץ הארגוני, קצת בדומה לרופאים, הוא לעזור לארגונים להבין שפתרונות מקומיים, אותם פלסטרים שמאוד נוח לשלוף ולשים, אולי נותנים פתרון מיידי, אבל הוא זמני. שהרי אם נסתכל לטווח הארוך יכול להיות שהעברנו את הבעיה למקום אחר בתהליך, ויכול להיות שהבעיה ממשיכה להחריף מתחת לפני השטח. אחרי שהארגון יבין את הצורך באבחון בעית השורש וירצה לטפל בה, היועץ הארגוני יוכל להתחיל בבדיקת עומק לאבחון מקור הבעיה האמיתי.

ומה עושים אז? אין נוסחאות קסם. צריך לעבוד. או להזמין Windex מאמזון...